שמירת המשפחה היהודית

הרב שלמה אבינר

אנו אחרי תשעה באב, אחרי גלות ארוכה ונוראה. זכינו למדינה ועוד נזכה.  האם זה הזמן לדבר על המשפחה היהודית?  זה הזמן לדבר על יוזמות החקיקה המרובות המאיימות על התא המשפחתי הטהור?  כן!  כי אין מדינה לשם מדינה. מדינה היא לשם שמירת האומה.  לכן השאלה היא מה התוכן ומה המגמה של האומה, מה התרבות ומה האידיאל. 

שאלה זו אינה רק שלנו אלא של כל המערב, אליו אנו שייכים לחסד ולשבט, כי המערב חרט על דגלו: חרות, חופש, סובלנות.  כמובן זה יפה מאוד.  אבל חרות אינה הכל, הכל תלוי איזה תוכן יש לאותה חרות.  חרות לשלוח בווטסאפ מסרונים מטופשים ופוגעניים?!  חרות להביט שטויות בטלויזיה?!  חרות לאכול מזון זבל?!  זו לא חרות.  זה כאוס.

כן לסובלנות.  אבל האם כל הדעות שוות?  האם כל העדה כולם קדושים, וכל המעשים כולם קדושים?  הסובלנות המופרזת מחלישה את ההתנגדות ליחסיות שמובילה לניהיליזם.  הפלורליזם של מתן כבוד לכל תרבות ולכל זהות, מובילה לשקיעת המערה של שפנגלר, לשקיעה רכרוכית ומתוקה.  קידמה, חופש סובלנות עלולות להידרדר להפקרות.

כך שבנישואים אין כבר נורמות, יש מסלולים אינדיבידואליים.  וכך אצלנו, יש חופה בלי קידושין, קידושין בלי חופה, וגם לא חופה ולא קידושין, אלא "ברית זוגיות".  אין הרי את מקודשת לי.  ודאי אנו לא בדרגת קדושים, אבל הנישואים שלנו כן קדושים.

ואם יש ברית זוגיות, ולא קדושה, אז זה גם כבר לא משנה עם מי מתחתנים, איש עם אישה, איש עם איש, או אישה עם אישה, או איש עם עצמו, או אישה עם עצמה.  הכל מותרים לך.  הכל שרויים לך.  הרי צריך להתאים את עצמנו לכל.  ממילא נהוג, ממילא כך זה De Facto, אז שיהיה גם De Jure.  אבל זה לא יעזור.  זה שקר.  נישואים לא איש-עם-אישה הם שקר אונטולוגי.

ואם מתחתנים עם מי שרוצים, אז אפשר גם תינוק איך שרוצים, טבעי או מלאכותי, בלי אבא או בלי אמא, הכל עניין של כסף - כמה זה עולה תינוק אצלכם?

התינוק חדל להיות בן אדם.  הוא סחורה, עובר לסוחר.  לאיש עם איש, או לאשה עם אשה, או לאיש עם עצמו, או לאשה עם עצמה.  הרי צריך לספק את הנטיה האמהית, את הנטיה האבהית, ואת התינוק לא שואלים.

תמיד היו חוטאים, ד' ירחם.  אבל ידעו שזה רע.  קיוו שיחזרו בתשובה לנורמה.  אבל במבול החקיקתי העכשווי אין ערכים.  יש פוסטמודרניזם של רב שיח בין ערכים, בין ציוויליזציות. רק אין  לשכוח שאין שיח אם אין נחישות.  יש גבולות, לא הכל פתוח לדיון.  אם יש לגיטימציה לכל תרבות, יש גם ליתן לגיטימציה לברבריות.

לנו יש הסטוריה.  לא נולדנו אתמול, אנו מדינה יהודית, לא רק מדינת היהודים, המובילה למדינת כל אזרחיה.