בית כנסת של עמי הארץ

הרב שלמה אבינר

 

יש בתוכנו עמי הארץ יראי שמים, טובי לב ובעלי מידות טובות, אך לצערנו הם אינם מבינים מהו בית כנסת.

בעיה זו אינה חדשה.  כבר חז''ל הביעו מורת רוח על כך שעמי הארץ קוראים לבית כנסת "בית עם" (שבת לב, א).

בית עם הוא מקום חשוב מאוד, מקום בו נפגשים, מדברים, מסייעים, תומכים - אבל הוא אינו בית כנסת.

ומהו בית כנסת?  כשמו, הוא מקום בו מתכנסים התכנסות פנימית בשביל עבודת ד' (עיין אורות עמ' קסג סעי' ג.  לנתיבות ישראל ח''א עמ' נו).  בית הכנסת אינו בא כדי למלא את הצרכים שלנו, הדתיים, הרוחניים, הציבוריים, אלא כדי לפנות אל ד'.

קל מאוד להכיר בתי כנסת של עמי הארץ:

-        מגיעים באיחור באופן שיטתי

-        יוצאים לפני הסוף כי משעמם

-        מפטפטים

-        צוחקים

-        מסתובבים אנה ואנה

-        מסתכלים אחורה שמא יש דבר מעניין

-        מסתכלים לצדדים כנ''ל

-        צועקים בקולי קולות: יישר כח!

-        קוראים עלוני שבת

-        מתעסקים בטלפון הסלולרי

-        לבושים בצורה לא מכובדת

-        ועוד ועוד


אלא נקיים: בבית אלהים נהלך ברגש.  נהיה שם בחרדת קודש

.

לעובדו בכל לבבכם - זו תפילה.


[הערה: כתבו רבותינו הראשונים, שכאשר נגיע לבית דין של מעלה, כשיבואו אלינו בטענות, נוכל לתרץ שגם גויים עושים כן.  אך בעניין זלזול בתפילה, יסתם פינו, כי הם מתפללים ברצינות.  ולהבדיל, גם כאשר יהודים חילונים רואים מה קורה בבית הכנסת, זה בעיניהם חילול השם].