אהבת ישראל!
הרב שלמה אבינר
[רשם: דוד בן שושן, מתוך שו"ת רדיו]
ש: אני לא מצליח לתת מנוח לנפשי על השנאה שיש בעם, ובפרט בפוליטיקה. גידופים, חרופים ושנאה. אולי הרב יכול לדבר עם הפוליטיקאים שינהגו בדרך טובה, נעימה ומחזקת, וירבו אהבה באומה?
ת: את מה שאתה מבקש, אני בעצמי עושה כל חיי. ב"ה, לא חיכיתי לבקשתך כדי לפעול. כבר חמישים שנה שאני כותב מאמרים על אהבת ישראל. אולי כבר מאה מאמרים, לא של תוכחה, אלא של חיזוק ולימוד. וכמובן שאיני היחיד, אלא עוד אלפים ורבבות עושים. כן . אמנם לא מתחייב שהפוליטיקאים יקראו את המאמרים, אך אחרים קוראים, ומספרים לחברים, ואט אט הרעיונות מחלחלים בציבור. בכלל יש לדעת, הפוליטיקאים רוצים להיבחר, ובשביל כך צריכים למצוא חן בעיני העם. הם עושים סקרי דעת קהל, ורואים מה הדעות באומה. אם יש אהבה באומה, הם ינהגו בדרך זו, וכך ההפך. הכל כדי לדבר בשפת העם ולקנות את דעתם. אנחנו הקטנים, צריכים להרבות אהבה באומה, כל אחד בד' אמותיו. הטפת מוסר לא תמיד פועלת, תלוי למי אומרים, מה אומרים וכמה אומרים. צריך לפעול כל אחד בסביבתו לאהוב את עם ישראל, חברים, שכנים, משפחה, תלמידים.
אך אנא, אל תקטרג על עם ישראל. הרוב המוחלט של עמנו הקדוש הם אנשים טובים עם לב טוב. כל מה שאתה רואה בתקשורת, הרי הם יחסי ציבור כדי לקדם פוליטיקות. התקשורת אינה מראה את המצב האמיתי של כלל האומה, שהוא ברובו טוב. והרי כמה בפועל מלבים שנאה? אנו שמונה מיליון, ומתוכם לכל היותר כעשרה אלף מלבים. זהו אחוז אפסי! הרי לך סוד: כל הפוליטיקאים חברים טובים, וגם מי שרבים ביניהם בתקשורת, לאחר מכן הולכים ויושבים יחד בשלום. מעשה בחייל שאמר לחברו תוך ויכוח: חבל שהנאצים לא הרגו אותך! תמה החבר: זה מה שאתה חושב עלי? ענה החבר: בדיוק כך! שאל הראשון: ואם אני נופל פצוע באמצע מלחמה, לא תבוא להציל אותי תחת אש? ענה החבר: בוודאי שאציל אותך! העלבת אותי בשאלה זו! והתחבקו. לכן אין לשפוט לפי הדיבורים החיצוניים, אלא לפי המעשים. אמנם נכון שסגנון הדבור הזה הוא פסול, אבל אנחנו צריכים פרופורציה ביחס לשאר האומות. לך בדוק כמה מתים בעולם ממלחמות אחים אצל עמי העולם! ב"ה שאנו אוהבים אחד את השני בנפשנו.