נפוליאון, אלכסנדר מוקדון וממשלתנו

הרב שלמה אבינר

אי אפשר לחמוק מעובדה היסטורית: אנו עם מיוחד.  על זה מסרנו נפשנו לאורך הדורות, וגם עתה מוסרים נפשנו בעלייה לארץ, בישוב הארץ, ובהגנה על הארץ.  לזה שותפים כל עם ישראל, דתיים או לא דתיים.

ומה מיוחד בעם הזה?  סוג הקשר עם רבונו של עולם.  גם אצל הגויים, יש מאמינים, אך אין זה אותו סוג אמונה.  וגם בעם ישראל, יש כופרים.  אבל זה לא אותו סוג של כפירה.  אמר מרן הרב קוק: בכפירה הכי גדולה של עם ישראל, יש יותר אמונה מאשר בכנסיה נוצרית.

לכן, גם הממשלה צריכה להיות מיוחדת.  כמובן, עוד לא הגענו לאחרית הימים שתמלא הארץ דעת את ד', אבל יש לנו לפעול כפי יכולתנו.

המטרה של הממשלה, מלבד הכלכלה והביטחון, ומעל הכלכלה והביטחון, צריכה להיות נאמנות האומה להיסטוריה שלה.  ולא הרס השבת ההיסטורית, הגיור ההיסטורי, המשפחה ההיסטורית, הכותל ההיסטורי ועוד.  אלא אחריות היסטורית.

אנו לא נפוליאון, אנו לא אלכסנדר מוקדון, שחשקו לשלטון מתוך אהבתם את עצמם, ותאבונם לשלטון.