ישובים נקים בכל מקום
הרב שלמה אבינר
פרשת שלח. חטא המרגלים. וימאסו בארץ חמדה. אבל אנחנו אינינו מואסים. אנחנו מאוהבים. ישובים נקים בכל מקום. ולבסוף ייהפכו לעיר ולכפר. כך היה לפני קום המדינה וכך היה אחרי קום המדינה. כל מקום שיכולנו, הקמנו ישוב, אשרינו. זאת עשינו במסירות נפש, מסירות נפש של חילונים, דתיים וחרדים. מסירות נפש בראש פינה ובפתח תקווה. זו מצות השעה: להקים עוד ועוד ישובים.
א', זו מצווה אלוהית. וכי אינינו רואים שד' מחזיר את עמו לארצו וארצו לעמו. וכי זה לשוה. חלילה. זה כדי שנתיישב בכל מקום.
ב', מצווה מוסרית. הארץ הזו אינה שלנו החיים עכשיו, אלא של עם ישראל לכל דורותיו, שמסר נפשו על כל רגב אדמה. וכי לשווה מסר נפשו, כדי שיישאר ריק. חלילה. שאל בן גוריון את טבנקין האידיאולוג של המפלגה, האם מותר לוותר על חלקי ארץ ישראל בשביל השלום. השיב: עליי לשאול שני אנשים. אחרי כמה ימים, השיב: לא! שאל בן גוריון: אפשר לדעת את מי שאלת? השיב: הסבא שלי שכבר מת והנכד שלי שעוד לא נולד.
ג', מצוה דתית. פסק מפורש ליישב את ארצנו. מצוה משולשת: לגור בארץ – כלומר ישיבת הארץ, לבנות את הארץ – כלומר ישוב הארץ, לכבוש את הארץ – כלומר ירושת הארץ. כמובן, אלו שלושה קשורים יחד. אכן פסק מפורש של הרמב"ן: שלא נניח מקום אחד לשממה.
ד', מצוה לאומית. אם לא נשב, הגויים החומדים את ארצנו יגזלו חלקים ממנה. הקמת ישובים נועלת את ארצנו בידינו. "ברזל ונחושת מנעלך" (דברים לג, כה). רש"י: "שהיו גבוריהם יושבים בערי הספר, ונועלים אותה שלא יוכלו האויבים ליכנס בה, כאילו היא סגורה במנעולים ובריחים של ברזל ונחושת". כל קילומטר גבול, כל אזרח חייל.
ישובים נקים בכל מקום, בנגב ובגליל, בצפון ובדרום, ביהודה ובשומרון. זה חוקי, כולו חוקי. אין יותר חוקי מזה. תמה הנציב העליון הבריטי על מרן הרב קוק.
- כבודו תומך בעליה בלתי חוקית?!
- היא חוקית!
- הא כיצד?!
- כאשר יש התנגשות בין חוק בינלאומי לבין חוק לאומי, החוק הבינלאומי קובע.
- איני מכיר חוק בינלאומי המתיר עליית יהודים לארץ.
- התנ"ך.
ישובים נקים בכל מקום. זה חוקי לעילא ולעילא. כמובן, לא להתנגש עם הצבא. הצבא זה אנחנו ואנחנו זה הצבא. לא להתנגש עם המשטרה, המשטרה זה אנחנו, ואנחנו זה המשטרה. לא לדחוף, לא לצעוק, לא לחשוב רע. אנשים אחים אנחנו. ד' אוהב שאנחנו אוהבים אחד את השני.