עשרת הדברות של המלחמה נגד קורונה
הרב שלמה אבינר
א', רופאים. על פי התורה סומכים על רופאים בעניני הלכה רבים, בין רופאים יהודים, בין רופאים גויים, כולל עניני פיקוח נפש, כגון אכילה ביום הכיפורים (שו"ע או"ח סי' תריח).
ב', ודאות הרפואה. ככל מדע, הרפואה אינה ודאי, אלא ספק, השערה, ואכן היא משתנית מידי פעם (שו"ת דעת כהן סי' קמ). בכל זאת, יש ללכת על פיה, שהרי גם על ספק פיקוח נפש מחללים שבת וכדומה.
ג', מחלוקת בין רופאים. כאשר יש מחלוקת בין רופאים, הולכים אחרי רוב מנין ורוב בנין, כלומר כמות ואיכות. שו"ע או"ח סי' תריח.
ד', מיעוט רופאים. אך אם יש פיקוח נפש, סומכים גם על מיעוט, כלומר אם הרוב אומרים שאינו חייב לחלל שבת, ומיעוט אומר שכן, אז הולכים על פי המיעוט (שו"ע או"ח שכט, ב). וגם בספק ספיקא (שם ג).
וזאת למה? כי בכל התורה, ד' גזר ללכת על פי רוב. ואם נהג כן, ובסוף התברר שאכל לא כשר, אין עוון בידו, כיון שסוף סוף עשה כרצון ד'. אבל אם הלך אחר רוב רופאים שאמרו שאפשר למול תינוק חולה, ובסוף התברר שהמיעוט צדק, והתינוק מת, הרי אי אפשר להחזיר נפש אחת מישראל לעולם (רמב"ם, הלכות מילה א, יח. כתב סופר, חולין ט, ב). לכן חמירא סכנתא מאיסורא. ובפיקוח נפש לא כתוב רק ונשמרתם לנפשותיכם אלא ונשמרתם מאוד.
ה', קורונה היא מגפה. לעומת הטוענים שקורונה אינה מגפה, אלא מחלה לא יותר מסוכנת ממחלות אחרות, הנה הגדר של מגפה הוא מחלה מדבקת, שרבים חולים, ויש מתים (שו"ע או"ח סי' תקעו ומ"ב שם). ואכן בארצנו נדבקו 4 מאות אלפים ומתו 3000. ובעולם נדבקו 80 מיליון ומתו מליון ושבע מאות אלף.
ו', רבנים התייחסו בחומרה. בכל הדורות היו מגפות וחכמים התייחסו בחומרה קיצונית, כגון תקנות רבי עקיבא איגר להגביל מספר המתפללים בבית כנסת ולהיעזר לשם כך בשוטרים מהמדינה, ואכן בזכותו היו מעט מתים מהיהודים, ועל כך קיבל מכתב הוקרה מהמלך (פסקים והנהגות כ .אגרת עב).
ז', חיסון מסוכן. האם מותר לעשות חיסון שיש בו סיכון מסויים? כן. נפסק כבר לפני 200 שנה, ביחס לחיסון נגד האבעבועות השחורות, שמותר להיכנס לסיכון מועט כדי להינצל מסיכון גדול (תפא"י יומא פ"ח בועז ג. עלים לתרופה לרבי אברהם המבורג, רבה של האג. כה"ח יו"ד קטז אות ס). התברר שאין סיכון אצל 85,000 שחוסנו עד כה באותו חיסון שמביאים לארץ. ואכן רוב מנין ורוב בנין של רופאים בארץ ובעולם, אומרים להתחסן.
ח', להמשיך להיזהר. עם הזמן נרדמים בשמירה. לא כן, תמיד יש להיות ערני ולהקפיד על כל ההוראות. מסכה, רחיצת ידיים, מרחק שני מטר. ולא לסמוך על כך שעוד מעט יהיה חיסון.
ט', לא לזרוע ספקות. כל זמן שלא הוחלט, מותר ומומלץ להעלות סברות לכאן ולכאן, אבל אחרי שהוחלט בעד החיסון, לחדול מלבלבל את הציבור על ידי העלאת ספקות, ובכך לגרום צער ונזק.
י', להמשיך לבכות על המתים. בהתחלה כל מי שמת מקורונה עורר צער רב. עתה אחרי שמתו 3000, התרגלו וכבר לא מתרגשים. זה נורא. כל נפש מישראל היא יקרה מכל.