הרב שלמה אבינר
הגיע הזמן לאהוב. מזמן הגיע אותו זמן. אבל עכשיו, ב"ה, זה מתקיים. בעמנו, כולם אוהבים את כולם, כולם עוזרים לכולם, כולם מעריכים את כולם, כולם מוסרים את הנפש לכולם. איזה אושר. איזו שמחה. כמובן, חוץ ממיעוט קטן שאוהב להשמיץ, להתקיף, לשלול, לבקר, להרוס. ד' ירחם עליהם. כנראה, יש להם בעיה עם עצמם, ואז הם משליכים אותה על אחרים. אבל, ב"ה, הם מיעוט קטן.
אכן אנו מנצחים את אויבנו. למדנו בדרך הקשה מתקופת בית שני. יש פסוק על זמן מלחמה: "ונשמרת מכל דבר רע" (דברים כג, י). כמובן. תמיד יש להישמר. אלא חכמים מסבירים שהכוונה לדיבור רע (ירושלמי פאה א, א). עכשיו הכל מובן. במלחמה אסור לדבר רע אחד על השני, כך כותב הכלי יקר שאם יש מחלוקת בינינו, היא תכה בנו יותר מן האויבים (שם כא, י).
ב"ה אנחנו מאוחדים, אינינו מכים אחד את השני בלשוננו (חוץ מאותו מיעוט, שהוא בטל ומבוטל), לכן אנו מנצחים.
מעל כל זה, רבונו של עולם אינו אוהב שאנו מדברים רע אחד על השני, ולכן כשזה קורה, זה מעכב את השראת השכינה בתוכנו. והרי אנו מנצחים כאשר ד' בתוכנו. "ד' אלהיך מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אויביך לפניך" (שם טו). אז כשיש לשון הרע בינינו, אין לו מקום בתוכנו (ספרי רנג). אשרינו, שאנחנו כבר לא מדברים רע אחד על השני – חוץ מאותו מיעוט הנ"ל, ד' יחזירו בתשובה.
כולם מכירים את דברי חז"ל, שבדורו של דוד, כולם היו צדיקים, אך כיון שדיברו רע אחד על אחד, היו מפסידים בקרב, כי לא היו מאוחדים. לעומת זאת, בדורו של אחאב, היו עובדי עבודה זרה, ובכל זאת היו מנצחים בקרב, כי היו מאוחדים (ירושלמי פאה שם). הרי אנו מנצחים, וזה סימן שאנו אוהבים. כלומר כמעט כולם.
זה דבר כל כך פשוט, שאינו צריך הוכחות. בכל זאת נביא את דברי המהר"ם אלשיך: כי תצא למלחמה, לא כי תצאו, אלא כי תצא, כלומר באחדות, אז האויבים יהיו כמו בהמות לעומתך (דברים כ, א).
הוא מסביר שזה היה תפקידו של כהן משוח מלחמה לאחד, כדרכו של אהרן הכהן, אוהב שלום ורודף שלום. אבל אם יש אחדות, אז אין צורך בכהן משוח מלחמה (שם).
דבר דומה כותב השם משמואל, שכאשר יש אחדות, אין צורך בחצוצרות, ורק אם אין אחדות, אז צריך חצוצרות ורחמים (כי תצא תרפ).
הוא כותב דברים חריפים שצלם אלהים מאיר בנו, רק כאשר אנו מאוחדים כאיש אחד (שם).
וכן כותב רבי צדוק שהחצוצרות הן כדי לקרוא לנו להיות יחד אגודה אחת, כאיש אחד בלב אחד, כולם ממש, כל סוגי היהודים (פרי צדיק, מטות).
והחיד"א כותב, שכאשר כל אחד מדבר טוב על חבירו, אז גם המלאכים מדברים טוב על ישראל, לכן מנצחים (כסא דוד, דרוש יג).
אז אנא אמרו למיעוט הקטן שאינו חדל לשלול, להאשים, לקטרג, שהגיע הזמן שיעשו תשובה, ואז הם יהיו ברכה לאומה.
החפץ חיים כתב ספר קטן, בשם מחנה ישראל בענייני צבא, ושם הוא מאוד מזהיר על מלשינות, ומעורר לחסד בין אדם לחברו, מה שמביא חסד למעלה (שם ח-ט).
זה הסוד: אהבה, אהבה, אהבה.