הרב שלמה אבינר
ויהי היום ופרסמו ברחובות ירושלים כרוז כאילו מרן הרב קוק פוסק שאין תלמידי ישיבה להתגייס לצבא (על פי אגרות הראיה ג, תתי). הג"ר שאר ישוב כהן (לימים הרב הראשי של חיפה) שאל אביו הג"ר דוד כהן ה'נזיר' מה לעשות. השיב לו: אם כך אמר מרן הרב, כך אמר. יצא לרחוב עם פנים נפולות ופגש את רבנו הרב צבי יהודה, ששאלו למה נפלו פניו. השיב לו. הגיב רבנו בתוקף: שקר וכזב! שוב מפרסמים זאת! הרי זה היה נגד גיוס תלמידי ישיבות לצבא באנגליה במלחמת העולם הראשונה [ולא גיוס לצבא יהודי, לימים צה"ל]! מיד פרסם רבנו כרוז הכחשה (ספר להלכות צבור א).
אמר לו הרב שאר ישוב שלא די בשלילה, יש לכתוב חוברת על חיוב הגיוס. השיב לו רבנו שכל בעלי הדפוס מושבתים. שאל הרב שאר ישוב את ה"הגנה" אם הם מוכנים לנדב את בעלי הדפוס שלהם למען זאת, והסכימו. כך יצאה לאור חוברת קטנה בשם "למצות הארץ" על חובת הגיוס לצבא, כולל תלמידי ישיבה (נדפס בלנתיבות ישראל א, כג).
אלא שעד שהחוברת הייתה מוכנה, הרב שאר ישוב נפל בשבי הירדנים על הגנת ירושלים. שם הוא מונה מרחוק רב צבאי, על ידי הג"ר שלמה גורן, תפקיד שהוא מילא שנים רבות.
כאשר יצא מן השבי, עדיין פצוע וחולה ובבית הבראה, הגיע רבנו הרב צבי יהודה עם מתנה: זו החוברת הראשונה שיצאה מן הדפוס בזכותך, שמרתיה בשבילך.
רבנו הרב צבי יהודה מסביר שם שתלמידי ישיבה אינם פטורים מגיוס לצה"ל משום שהליכה לצבא היא מצוה משולשת וגם מי שלומד תורה חייב במצוות: א. הצלת נפשות של ישראל. ב. הצלת ארץ ישראל, מצוות יישוב הארץ. ג. קידוש השם, שאנו מתגוננים ואין אויבינו הורגים אותנו. גם מי שלומד תורה חייב במצוות, ואינו יכול לבטוח שהן תתקיימנה מעצמן, שהרי ד' ציווה.
בכל זאת, אין פטור, אבל יש דחייה עד שיתגדלו בתורה, כי הרי המדינה זקוקה לאנשי משק ולאנשי נשק ולא פחות מזה לאנשי אמונה ולאנשי רוח. לכן יש צורך שחלק ילמדו בישיבות כדי להתגדל בתורה כפי כוחו, ואחר כך ילך לצבא .משום שצבא הוא מצוה, אינו ביטול תורה, אלא קיום תורה. אמנם תלמוד תורה דוחה מצוה שאפשר לעשות על ידי אחרים, אבל לא מצוה שאי אפשר לעשות על ידי אחרים (מועד קטן ט), וחסר בצה"ל כח אדם משמעותי.
זאת ועוד, במשך כל הדורות, תלמידי חכמים חשובים התגייסו לצבא. למשל אברהם אבינו, יעקב אבינו, משה רבנו, יהושע בן נון, דוד המלך וכו'. ומה שנענש אברהם אבינו על שעשה אנגריא בתלמידי חכמים, הוא משום שזו לא הייתה מלחמת מצוה.
ומה שכתוב בגמ' בבא בתרא (ח, ב): "רבנן לא צריכי נטירותא", עיין תשובת רדב"ז (ב, תשנב) המסומנת בפת"ש שיש שלושה חילוקים: א. זה לא נאמר על כל תלמיד חכם. ב. ת"ח שדורש שמירה עליו מגלה בזה שאינו סומך על זכותו. ג. זה נאמר על שמירת ממון ולא על סכנת נפשות.
ומה שיש מביאים הוכחה מדברי הרמב"ם סוף שמיטה ויובל שמשמע שלומדי תורה פטורים משירות צבאי, אלו דברי אמונה ומוסר שד' ימציא להם פתרונות ולא שיטיל על אחרים לשמור עליהם. אך בהלכות מלכים אין פטור. והוכחה שבהלכות שמיטה ויובל, הוא גם כותב שד' ידאג לפרנסתו ובודאי הכוונה שיטיל עליו לפרנסתו, שהרי אוסר זאת בהלכות ת"ת (ג, י). וכן העיד הרב טננבוים, מזכיר ועד הישיבות בישראל, ששמע מפי הגאון הרב איסר זלמן מלצר, שאין כאן שום מקור לפטור תלמידי חכמים. עד כאן דברי רבנו.